עקרון השותפות – הזכות לסביבה יציבה ורציפה:

האמנה מדגישה כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד. זוהי זכותו של הילד לגדול בבית שבו המבוגרים המטפלים בו מתואמים ופועלים כצוות. חזית הורית אחידה אינה עניין טכני, היא מקור ביטחון עמוק: יש על מי לסמוך. כאשר הילד אינו צריך לשמש "מגשר" בין הוריו, הוא פנוי להתפתח, לשחק, לטעות ולצמוח בתוך סביבה יציבה שמחזיקה עבורו את העולם.

⁠ גם כשההורים חיים בנפרד, חשוב עד כמה שניתן שיפעלו כצוות בהקשרי ההורות. כך, גם אם גרים בשני בתים שונים, הילד זוכה בסביבה יציבה ומוגנת. תיאום בין הבתים, הקפדה על מסרים משותפים ושיח מכבד בין ההורים מפחיתים מהילד את הצורך “לגשר” או “לתרגם” בין עולמות, ומאפשרים לו להתפתח בביטחון.

גם אנשי חינוך יוצרים יציבות כאשר הם מתואמים ביניהם, משתפים מידע רלוונטי ופועלים מתוך שפה משותפת.

השותפות בין הצוות החינוכי לבין ההורים הכרחית ומחזקת עוד יותר את תחושת הרציפות של הילד ובכך מספקת לו חוויה של בטחון בעולם ובמי שמטפל בו.

עקרון המנהיגות ההומאנית – הזכות לכבוד ולטובת הילד:

האמנה קובעת כי על ההורים והקהילה לספק הכוונה והדרכה לילד המתפתח. הילד זקוק למבוגר מוביל. אחד שמגדיר כיוון, מחנך לערכים, מייצר מסגרת מותאמת גיל ומחזיק במושכות בעדינות וביציבות. מנהיגות הומאנית, בבית ובמערכת החינוכית, מפגישה את הילד עם גבולות ברורים מחד ועם יחס מכבד, קשוב ורגיש מאידך. כך הוא חווה מערכת יחסים שבה ההובלה נועדה לתמוך בו.

עקרון האהבה ללא תנאי – הזכות לביטחון רגשי:

האמנה מחייבת להבטיח את זכויות הילד ללא אפליה וללא תנאי, לא על פי מוצא, מגדר, דת ולא על פי התנהגות.

כך גם בבית ובמערכת החינוך: אהבה ללא תנאי היא הזכות הבסיסית של כל ילד, להרגיש רצוי, אהוב ושייך בדיוק כפי שהוא. כאשר האהבה אינה תלויה בהתנהגות טובה או בעמידה בציפיות, הילד מקבל בסיס רגשי יציב שממנו הוא יכול לחקור, לטעות, להתנסות ולגדול. אהבה שאינה מותנית היא תנאי לחוסן רגשי ולביטחון פנימי. גם בבית הספר או בגן, הקבלה הבסיסית של הילד כפי שהוא, בלי קשר ליכולותיו או לקשיים שהוא מביא איתו, מאפשרת לו להרגיש שייך ורצוי.

עקרון עידוד העצמאות – הזכות להביע דעה ולהישמע:

האמנה מגדירה כי לכל ילד יש זכות להביע דעה בחופשיות, ולהישמע בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. במחומש ההורות, עצמאות אינה מסתכמת בביצוע פעולות לבד- היא מתחילה במתן מקום לקול של הילד. כשאנחנו שואלים לדעתו, מקשיבים באמת, מאפשרים לו להשפיע על תחומים מסוימים בחייו, אנחנו מעבירים מסר עמוק: לדעתך יש משקל. כך נוצרת תחושת מסוגלות, אחריות ושיקול דעת- אבני יסוד של עצמאות בריאה.

עקרון הנהגת הכללים – הזכות ליציבות ולביטחון:

האמנה מכירה בחובת ההורים לספק הכוונה והדרכה נאותות. במודל מחומש ההורות, הכוונה זו מתורגמת לכללים ברורים, עקביים ושקופים. כללים אינם מגבילים את הילד, אלא משחררים אותו.

כאשר יש סדר, תחזית והבנה מה מותר ומה אסור, הילד חווה עולם מאורגן ומוגן שמפחית חרדה ומאפשר צמיחה חופשית. כללים טובים הם למעשה מנגנון הגנה- בסיס ליציבות, לחוסן ולהתפתחות מיטבית.

יום זכויות הילד מזכיר לנו שההורות היא זכות אדירה, אבל גם אחריות עמוקה.

הבחירה לגדל ילדים מתוך שותפות, מנהיגות רגישה, אהבה שאינה תלויה בדבר, עידוד עצמאות והנהגת כללים ברורים, בבית ובמסגרת החינוכית, היא הדרך היומיומית שלנו להבטיח את זכויותיהם.

לא רק ב-20 בנובמבר, אלא בכל יום.